חלק א: מחקר ונתונים · פרק 5
משתנים ותפקידם
כל מחקר כמותי מתחיל בהחלטה מה מודדים. בפרק הזה נכיר את אבן הבניין של הסטטיסטיקה, המשתנהVariable: נבין איך הופכים מושג כמו "חרדה" למספר, איזה תפקיד יש לכל משתנה בשאלת המחקר, ומתי מותר לומר שמשהו גורם למשהו אחר.
אם בכיתות שבהן היה תרגול קשיבות החרדה ירדה, האם זה אומר שהתרגול הוריד אותה?
אולי. התשובה תלויה פחות בנתונים, ויותר בדרך שבה המחקר נבנה: מי החליט מי יתרגל, ומה עוד היה שונה בין הכיתות. בסוף הפרק תדעו לשאול את השאלות הנכונות.
בסוף הפרק תוכלו
- להבחין בין משתנה, ערך וקבוע, ובין משתנה בדידDiscrete variable לרציף.
- להפוך מושג להגדרה אופרציונליתOperational definition, ולהסביר למה זה חשוב.
- לזהות בכל שאלת מחקרResearch question את המשתנה הבלתי תלוי, התלוי, ומשתני הרקע והבקרה.
- להבחין בין מחקר ניסוייExperiment למחקר מתאמיCorrelational study, ולדעת מתי מותר לדבר על סיבה.
משתנה, ערך וקבוע
משתנה הוא תכונה שיכולה לקבל ערכים שונים אצל נבדקים שונים. ערך הוא מה שנמדד אצל נבדק מסוים. תכונה שיש לה אותו ערך אצל כולם היא קבוע, לא משתנה.
מגדר, גיל, מספר אחים, רמת חרדה: כל אלה משתנים. המשותף להם הוא שהם משתנים מאדם לאדם. הגיל של תלמידה מסוימת, 10.3, הוא הערך שלה במשתנה "גיל".
ומה אינו משתנה? תכונה שיש לה ערך אחד בלבד אצל כל המשתתפים. במחקר שלנו כל התלמידים לומדים בבית ספר יסודי, ולכן "סוג בית הספר" (יסודי, חטיבה או תיכון) הוא קבוע. לעומת זאת, "בית הספר שבו לומדים" הוא כן משתנה: יש לו שלושה ערכים, 1, 2 ו־3.
זה נשמע טכני, אבל יש לזה תוצאה חשובה: על קבוע אי אפשר לשאול שאלה סטטיסטית. אם כל המשתתפים במחקר הם בנות, אי אפשר לבדוק בו הבדלים בין בנים לבנות, ואי אפשר להכליל ממנו על בנים.
איך זה נראה בקובץ
בקובץ נתונים, כל שורה היא נבדק אחד, וכל עמודה היא משתנה אחד. בשורה הראשונה כותבים את שמות המשתנים. הנה ארבעת התלמידים הראשונים בקובץ המחקר, בכמה מהעמודות (האותיות הן העמודות בקובץ האקסל):
| A | D | F | G | I | AI | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | id | group | gender | age | siblings | anx_pre |
| 2 | 1 | 0 | 1 | 9.9 | 2 | 2.875 |
| 3 | 2 | 0 | 2 | 9.4 | 1 | 2.375 |
| 4 | 3 | 0 | 2 | 10.0 | 2 | 1.625 |
| 5 | 4 | 0 | 1 | 10.1 | 4 | 1.375 |
שימו לב שגם הקבוצה והמגדר כתובים במספרים: 1 הוא בן ו־2 היא בת. המספרים האלה הם רק שמות, ובפרק 6 נראה מה מותר לעשות איתם ומה לא. ואם x הוא "מספר אחים", אז x2 הוא הערך של הנבדקת השנייה, והוא 1. המספר הקטן למטה הוא מספר השורה של הנבדק.
בדקו את עצמכם3 שאלות
1.במחקר על חרדת מבחנים השתתפו רק תלמידות בכיתה ה׳. איזו מהתכונות הבאות היא קבוע במחקר הזה?
2.בקובץ, הגיל של התלמיד הרביעי הוא 10.1. מה זה המספר 10.1?
3.כמה שורות וכמה עמודות יהיו בקובץ של 30 תלמידים, שלכל אחד נמדדו מספר נבדק, מגדר, גיל וציון חרדה?
איכותי או כמותי, בדיד או רציף
איכותי: הערכים הם קטגוריות (מגדר, קבוצה). כמותי: הערכים מבטאים כמות (גיל, מספר אחים). בדיד: אין ערכי ביניים (מספר אחים). רציף: כל ערך בטווח אפשרי, ורק דיוק המדידה מגביל (גיל, זמן).
על כל משתנה שואלים שתי שאלות. הראשונה: האם הערכים הם קטגוריות או כמות? מגדר, קבוצת מחקר ובית ספר הם משתנים איכותיים, או קטגוריאליים: גם כשכותבים אותם במספרים, המספר הוא שם. גיל, מספר אחים ורמת חרדה הם משתנים כמותיים.
השאלה השנייה: האם יש ערכי ביניים? משתנה בדיד קופץ בקפיצות. אין שניים וחצי אחים, ואין שלושה וחצי ימי תרגול. משתנה רציף יכול לקבל כל ערך בטווח, ורק הדיוק של כלי המדידה מגביל אותו: גיל יכול להיות 10, 10.3 או 10.27, תלוי כמה מדויק רצינו להיות.
מבחן מהיר: האם יכול להיות ערך באמצע, בין 2 ל־3? ילד וחצי לא ייתכן, ולכן מספר ילדים בדיד. שעתיים וחצי של שינה אפשריות, ולכן זמן רציף. וכל משתנה איכותיCategorical variable הוא בדיד: אין ערך "באמצע" בין בן לבת.
לכל משתנה מקובץ המחקר: איכותי או כמותי? ואם כמותי, בדיד או רציף?
א. school, בית הספר ב. siblings, מספר אחים ג. age, גיל ד. vol_pre, האם התנדב (0 או 1) ה. זמן שתלמיד מקדיש לשיעורי בית ביום, בדקות
בדיקת התשובה
א. איכותי. בית ספר 3 הוא לא "יותר" מבית ספר 1. ב. כמותי ובדיד. ג. כמותי ורציף. ד. איכותי, עם שתי קטגוריות בלבד: משתנה כזה נקרא דיכוטומי. ה. כמותי ורציף. ואם היינו שואלים "כמה ימים בשבוע הכנת שיעורי בית?", אותו נושא היה הופך למשתנה בדיד.
בדקו את עצמכם3 שאלות
1.מספר הפעמים שתלמיד הצביע בשיעור. איזה משתנה זה?
2.השפה המדוברת בבית: עברית, ערבית, רוסית, אמהרית. איזה משתנה זה?
3.זמן ההגעה לבית הספר. החוקרת שואלת: "כמה דקות לוקחת לך הדרך?", והתלמידים עונים במספרים שלמים. בדיד או רציף?
מהמושג אל המספר: הגדרה אופרציונלית
הגדרה תאורטיתConceptual definition אומרת מהו המושג. הגדרה אופרציונלית אומרת איך בדיוק נמדוד אותו. הניתוח הסטטיסטי נעשה על המספר, לא על המושג, ולכן הגדרה אופרציונלית חלשה מקלקלת גם ניתוח מושלם.
אי אפשר למדוד חרדה בסרגל. לפני שמודדים תכונה שלא רואים, כמו חרדה, מוטיבציה או שביעות רצון, צריך להחליט מה ייחשב לה במחקר. זה קורה בארבעה צעדים:
| הצעד | בחרדה, במחקר שלנו |
|---|---|
| המושג | חרדה אצל ילדים |
| הגדרה תאורטיתConceptual definition | דאגה, מתח וחשש מפני דברים שעלולים לקרות |
| הגדרה אופרציונלית | 8 פריטים מהגרסה הקצרה של שאלון החרדה של ספנס, למשל "אני דואג/ת לגבי דברים". כל פריט מ־1, אף פעם, עד 4, תמיד |
| הציון | הממוצע של 8 הפריטים, בעמודה anx_pre. ציון גבוה פירושו חרדה גבוהה |
לאותו מושג אפשר להגיע בכמה דרכים. את הלחץ, למשל, אפשר למדוד בשאלה "אתה לחוץ או לא?", בשאלון שבו מסמנים מ־1 עד 5, במוליכות החשמלית של העור, או ברמת הקורטיזול ברוק. כל דרך היא הגדרה אופרציונלית אחרת, ובפרק 6 נראה שהיא קובעת גם את סולם המדידה. כלומר, החוקר מחליט איך למדוד, וההחלטה קובעת אילו ניתוחים יהיו אפשריים.
ולמה כל זה חשוב? כי התוכנה לא יודעת מה זו חרדה. היא רואה עמודה של מספרים. אם השאלון לא באמת מודד חרדה, גם הניתוח הסטטיסטי הכי מתוחכם יענה על שאלה אחרת. איך בודקים אם שאלון מודד היטב? אחת הבדיקות היא מהימנותReliability, ונלמד אותה בפרק 16.
רוב המשתנים במחקר נמדדו בשאלונים: התלמידים דיווחו בעצמם כמה הם מרוצים, חרדים או קשובים. אבל משתנה אחד נמדד אחרת. המורה סיפרה לכיתה שתורם נתן כסף לעזרה לילדים במצוקה, ושצריך מתנדבים שיארזו את המצרכים ויעזרו לחלק אותם, כמה ימים אחרי הלימודים, על חשבון החוגים. מי שמוכן להתנדב מילא טופס. למחרת נאמר לתלמידים שהפרויקט נדחה. בסוף השנה הבקשה חזרה. המשתנים vol_pre ו־vol_post הם האם התלמיד מילא את הטופס: מדד התנהגותי, ולא דיווח עצמי.
שתי הגדרות אופרציונליות של "נכונות לעזור" יכלו להיות "עד כמה אתה אוהב לעזור לאחרים, מ־1 עד 5?" או "האם מילאת את הטופס?". הראשונה קלה למדידה, אבל רגישה לרצון להיראות טוב. השנייה קרובה יותר למעשה עצמו. ובשני המקרים עדיין צריך לשאול אם היא באמת מודדת את מה שרצינו.
לפעמים מודדים את אותו מושג בכמה דרכים במקביל: חרדה בשאלון, במוליכות העור, ברמת הקורטיזול, בהערכה של המורה. ברמה התאורטית יש משתנה אחד, חרדה, וברמה האופרציונלית יש כמה מדדים. יש ניתוחים שיודעים לשלב כמה מדדים כאלה לציון משוקלל אחד, למשל MANOVA (פרק 35), ויש ניתוחים שמחפשים את המושג המשותף שעומד מאחורי הרבה מדדים, כמו ניתוח גורמים (פרק 37).
בדקו את עצמכם3 שאלות
1."מוטיבציה ללמידה היא הרצון של התלמיד להשקיע מאמץ בלמידה." מה זה?
2.הציעו שתי הגדרות אופרציונליות שונות ל"עייפות בשיעור": אחת בדיווח עצמי, ואחת בתצפית.
3.למה המדד של ההתנדבות במחקר שלנו (מילוי טופס) עשוי להיות טוב יותר מהשאלה "עד כמה אתה אוהב לעזור, מ־1 עד 5?"
התפקיד של משתנה בשאלת המחקר
בלתי תלוי: המשתנה המסביר, הגורם המשוער (x). תלוי: המשתנה המוסבר, התוצאה (y). רקע ובקרה: מתארים את המדגם, או משתנים שרוצים לנטרל. התפקיד נקבע לפי השאלה, לא לפי המשתנה.
לכל משתנה בשאלת מחקר יש תפקיד. שני התפקידים המרכזיים:
- המשתנה הבלתי תלוי הוא המשתנה המסביר: מה שלפי ההשערה משפיע. מסמנים אותו ב־x. אצלנו, קבוצת המחקר: ביקורת, תוכנית עקיפה או תוכנית משולבת.
- המשתנה התלוי הוא המשתנה המוסבר: התוצאה שמודדים. מסמנים אותו ב־y. אצלנו, למשל, החרדה אחרי התוכנית.
שאלה שעוזרת לזהות: "האם ___ משפיע על ___?" המשתנה במקום הראשון הוא הבלתי תלוי, והשני הוא התלוי. "האם התוכנית משפיעה על החרדה?"
ויש עוד תפקידים. משתני רקעControl variable מתארים את המדגם, כמו גיל ושכבה. משתני בקרה הם משתנים שרוצים לנטרל. למשל החרדה לפני התוכנית: אם רוצים לטעון שהתוכנית הורידה חרדה, צריך לוודא שההבדל אחריה לא היה קיים כבר לפניה.
ועוד משהו שכדאי לדעת: בדרך כלל המשתנה הבלתי תלוי מחלק את הנבדקים לקבוצות, ולכן הוא משתנה של קטגוריות (בפרק 6 נקרא לזה סולם שמיNominal scale או סדר): קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת, בנים ובנות, מינון נמוך, בינוני וגבוה. והמשתנה התלוי, התוצאה, הוא בדרך כלל אחד: מה שמודדים.
אותו משתנה, תפקידים שונים
החרדה יכולה להיות משתנה תלויDependent variable בשאלה אחת, ומשתנה בלתי תלויIndependent variable בשאלה אחרת:
| השאלה | בלתי תלוי | תלוי | רקע ובקרה |
|---|---|---|---|
| האם התוכנית מפחיתה חרדה? | קבוצת המחקר | החרדה אחרי התוכנית | החרדה לפני התוכנית (בקרה) |
| האם תלמידים חרדים יותר מדווחים על יותר תלונות גופניות? | החרדה | תלונות גופניות | מגדר, שכבה (רקע) |
התפקיד לא שייך למשתנה. הוא שייך לשאלה. לכן לפני כל ניתוח, השאלה הראשונה היא: מה אני מנסה להסביר, ובעזרת מה?
מעבדה: המשתנים במחקר
- בחרו את שאלה 1 וקבעו תפקיד לכל משתנה. לחצו "בדיקה".
- עברו לשאלה 2. איזה משתנה החליף תפקיד, ולמה?
- בשאלה 3 יש שני משתנים בלתי תלויים. מה הופך אותם לשניים?
בדיקת התשובה
1. הקבוצה: בלתי תלוי. החרדה אחרי: תלוי. החרדה לפני ומגדר: רקע ובקרה. שביעות הרצון לא נכללת. 2. הקבוצה יצאה מהשאלה, והקשר עם המורה נכנס כמשתנה הבלתי תלוי. 3. השאלה היא אם השפעת התוכנית שונה בין בנים לבנות, ולכן שניהם "מסבירים". שאלה כזו נקראת שאלת אינטראקציהInteraction, ונלמד אותה בפרק 27.
שני תפקידים מתקדמים מופיעים הרבה במאמרים, וכדאי להכיר כבר עכשיו את ההבדל ביניהם. משתנה מתווךMediator עונה על "איך" ו"למה": המשתנה הבלתי תלוי משפיע עליו, והוא משפיע על התלוי. אם התוכנית מעלה קשיבות, והקשיבות מורידה חרדה, הקשיבות מתווכת. משתנה ממתןModerator עונה על "מתי" ו"למי": הקשר בין הבלתי תלוי לתלוי משתנה לפי הרמה שלו. אם התוכנית עוזרת יותר לבנים מאשר לבנות, המגדר ממתן. על ממתנים נלמד בפרקים 27 ו־32, ועל מתווכים בפרק 38.
בדקו את עצמכם3 שאלות
1."האם מספר שעות השינה מנבאPredictor את הקשב בשיעור הראשון?" מהו המשתנה התלוי?
2.חוקרת בודקת אם תוכנית קריאה משפרת את הבנת הנקרא. היא מודדת גם את הבנת הנקרא לפני התוכנית. מה התפקיד של המדידה הזו?
3.נסחו שאלת מחקר על קובץ המחקר שבה anx_pre הוא המשתנה הבלתי תלוי.
anx_pre מנבא את sat_pre). או: "האם תלמידים חרדים יותר מתנדבים פחות?" כל שאלה שבה החרדה היא זו שמסבירה, ולא זו שמוסברת.ניסוי, מחקר מתאמי, ומתי מותר לדבר על סיבה
בניסוי החוקר קובע, בהגרלה, מי יקבל איזה ערך של המשתנה הבלתי תלוי. במחקר מתאמי החוקר רק מודד. רק ניסוי עם הקצאה אקראיתRandom assignment מאפשר להסיק על סיבה בביטחון. במחקר מתאמי אומרים "קשר" ו"מנבא", לא "גורם".
ההבדל בין שני סוגי המחקר הוא שאלה אחת: מי קבע את הערכים של המשתנה הבלתי תלוי?
- בניסוי, החוקרת קובעת. היא מגרילה מי יהיה בקבוצת הניסוי ומי בקבוצת הביקורת. ההגרלה נקראת הקצאה אקראיתRandom assignment.
- במחקר מתאמי, החוקרת רק מודדת את המשתנים כפי שהם, בלי להתערב. למשל, מודדת אצל כל תלמיד את הקשר עם המורה ואת החרדה.
למה זה כל כך חשוב? כי כדי לומר שמשתנה אחד גורם לשינוי במשתנה אחר, צריכים להתקיים שלושה תנאים:
- יש קשר בין המשתנים.
- קדימות בזמן: השינוי בגורם קרה לפני השינוי בתוצאה.
- אין הסבר חלופי: אין משתנה שלישיThird variable שגורם לשניהם.
הדוגמה הקלאסית: בימים שבהם נמכרת יותר גלידה, יש יותר טביעות בים. הגלידה לא גורמת לטביעות. החום גורם לשניהם. החום כאן הוא משתנה שלישי, והקשר בין הגלידה לטביעות נקרא קשר מדומה.
ניסוי מקיים את שלושת התנאים: החוקרת משנה את x ואז מודדת את y, וההגרלה מאזנת בין הקבוצות את כל השאר, גם משתנים שאף אחד לא חשב עליהם. במחקר מתאמי אפשר להראות קשר, אבל אי אפשר לשלול משתנה שלישי. לכן במחקר מתאמי נוהגים לומר "מנבא" ו"משתנה מנובא", ולא "גורם" ו"תוצאה".
מחקר א: 60 תלמידים חולקו בהגרלה לשתי קבוצות. קבוצה אחת תרגלה נשימה חמש דקות בכל בוקר, והשנייה קראה ספר. אחרי חודש, החרדה בקבוצת התרגול הייתה נמוכה יותר.
מחקר ב: שאלו 200 תלמידים כמה הם מרגישים שהמורה זמינה ומקבלת אותם, וגם כמה הם חרדים. תלמידים שהרגישו שהמורה זמינה היו חרדים פחות. בקובץ שלנו זה קשר חלש, אבל קיים. איך מודדים את עוצמת הקשרStrength of a relationship? בפרק 15.
- מחקר א
- ניסוי: החוקרים הגרילו מי יתרגל. בלתי תלוי: תרגול או קריאה. תלוי: חרדה. מותר לומר שהתרגול הוריד את החרדה, אם הניסוי נערך כהלכה.
- מחקר ב
- מתאמי: אף אחד לא קבע לתלמיד כמה המורה זמינה בשבילו. מותר לומר שיש קשר. אסור לומר שהקשר עם המורה מוריד חרדה. אולי ההפך: ילדים פחות חרדים מתקרבים יותר למורה. ואולי משתנה שלישיThird variable, כמו אווירה בבית, משפיע על שניהם.
במחקר שמלווה את הספר, בתי הספר הוגרלו לשלוש הקבוצות. נשמע כמו ניסוי. אבל הוגרלו רק שלושה בתי ספר, אחד לכל קבוצה. כלומר הקבוצה ובית הספר הם אותו דבר: אם החרדה ירדה בבית הספר של התוכנית המשולבת, ייתכן שזה בגלל התוכנית, וייתכן שבגלל משהו אחר שמייחד את בית הספר הזה. מחקר כזה נקרא מעין־ניסויQuasi-experimental design, ובפרק 7 נראה למה, ומה עושים כדי לחזק את המסקנות. זו התשובה לשאלת הפתיחה: הנתונים לבדם לא מספיקים. צריך לדעת איך המחקר נבנה.
מאמנת בודקת אם סוג הדיאטה משפיע על מספר המעידות של מתעמלות בתחרות. היא מגרילה מי תקבל איזו דיאטה.
א. מהו המשתנה הבלתי תלוי, ומהו התלוי? ב. ניסוי או מתאמי? ג. האם מספר המעידות בדיד או רציף? ד. בדיאטה אחת היו פחות מעידות. מותר לומר שהדיאטה גרמה לכך?
בדיקת התשובה
א. בלתי תלוי: סוג הדיאטה. תלוי: מספר המעידות. ב. ניסוי: המאמנת הגרילה מי תקבל איזו דיאטה. ג. בדיד: אין חצי מעידה. ד. כן, אם הניסוי נערך כהלכה. ההגרלה היא מה שמאפשר להסיק על סיבה.
בדקו את עצמכם3 שאלות
1.נמצא שבבתים עם יותר ספרים, הילדים קוראים טוב יותר. החוקרים רק ספרו ספרים ובדקו קריאה. איזה הסבר חלופי אי אפשר לשלול?
2.בדוגמת הגלידה והטביעות, איזה משלושת התנאים לסיבתיותCausality לא מתקיים?
3.תכננו ניסוי שבודק אם הקראת סיפור לפני מבחן מורידה חרדת מבחנים. מה המשתנה הבלתי תלוי, מה התלוי, ומה הצעד שהופך את זה לניסוי?
בתוכנה: התוכנה שואלת על התפקידים
כל ניתוח בתוכנה סטטיסטית מתחיל באותה שאלה: מה המשתנה התלוי, ומה הבלתי תלוי. אם יודעים לזהות אותם, יודעים איפה לשים כל משתנה בחלון. הנה השוואת החרדה בין בנים לבנות, מבחן שנלמד בפרק 21:
באקסל אין חלון ששואל על תפקידים. את התפקידים מחליטים כשמסדרים את הנתונים: ממיינים לפי המשתנה הבלתי תלוי (gender), כך שכל הבנים יהיו ברצף וכל הבנות ברצף, ואז מסמנים בנוסחה שני טווחים של המשתנה התלוי (anx_pre), אחד לכל קבוצה. למשל =AVERAGE(AI2:AI97) לבנים.
טיפ: לפני שממיינים, ודאו שמסמנים את כל הטבלה, כדי שכל שורה תזוז יחד. מיון של עמודה אחת לבד מערבב בין נבדקים, וזו אחת הטעויות המסוכנות באקסל.
Analyze > Compare Means > Independent-Samples T Test
- Test Variable(s)
- המשתנה התלוי:
anx_pre. אפשר להכניס כמה משתנים תלויים, ו־SPSS יריץ מבחן נפרד לכל אחד. - Grouping Variable
- המשתנה הבלתי תלוי:
gender. לוחצים Define Groups וכותבים את הקודים של שתי הקבוצות, 1 ו־2.
T-Tests > Independent Samples T-Test
- Dependent Variables
- המשתנה התלוי:
anx_pre. JASP אומר זאת במפורש בשם החלון. - Grouping Variable
- המשתנה הבלתי תלוי:
gender. החלון מקבל רק משתנה עם שתי קבוצות.
שימו לב לשפה של התוכנות: Dependent Variable (משתנה תלוי), Grouping Variable (משתנה שמחלק לקבוצות), ובניתוחים אחרים Factor (משתנה בלתי תלוי של קבוצות) ו־Predictor (מנבא). כולן דרכים שונות לשאול אותה שאלה: מה מסביר, ומה מוסבר.
טעויות נפוצות
- "התפקיד הוא תכונה של המשתנה". חרדה היא לא "משתנה תלוי". היא משתנה תלוי בשאלה מסוימת.
- "קשר מובהק מוכיח סיבה". מובהקות אומרת שהקשר כנראה לא מקרי. היא לא אומרת מי גורם למי.
- "בדיד פירושו איכותי". מספר אחים הוא בדיד וכמותי. כל משתנה איכותיCategorical variable הוא בדיד, אבל לא כל בדיד הוא איכותי.
- מתייחסים לקודים כמו לכמות. ממוצע של
genderשווה 1.52 הוא לא "מגדר ממוצע". (אבל בעמודה של אפסים ואחדים, הממוצע הוא אחוז האחדים. נחזור לזה.) - שוכחים את קבוצת הביקורת. "החרדה ירדה אחרי התוכנית" לא אומר שהתוכנית הורידה אותה. אולי היא ירדה גם בלי התוכנית.
בדקו את עצמכם
סיכום
- משתנה מקבל ערכים שונים אצל נבדקים שונים. ערך אחד אצל כולם הוא קבוע.
- איכותי או כמותי, בדיד או רציף: שתי שאלות שונות על כל משתנה.
- הגדרה אופרציונלית הופכת מושג למספר. הניתוח נעשה על המספר.
- בלתי תלוי מסביר, תלוי מוסבר. התפקיד שייך לשאלה.
- רק ניסוי עם הקצאה אקראית מאפשר לדבר על סיבה. במחקר מתאמי: קשר, מנבא.
מונחים חדשים
תרגול עם הנתונים
פתחו את קובץ המחקר ואת מילון המשתנים.
הקבצים עצמם נמצאים גם בתיקיית data בחבילת הספר.
- כמה משתנים יש בקובץ, וכמה נבדקים?
בדיקת התשובה
55 עמודות, כלומר 55 משתנים (כולל
id, מספר התלמיד), ו־200 שורות של נבדקים. באקסל:=COUNTA(1:1)סופר את הכותרות, ו־=COUNT(A:A)את הנבדקים. - מצאו במילון המשתנים: איזה משתנה הוא משתנה בקרה טבעי לשאלה "האם התוכנית שיפרה את שביעות הרצון מהחיים?"
בדיקת התשובה
sat_pre, שביעות הרצון לפני התוכנית. המשתנה התלוי הואsat_post, והבלתי תלוי הואgroup. - חשבו את הממוצע של
vol_preושלvol_post. מה המשמעות של המספרים?בדיקת התשובה
0.38 ו־0.515. בעמודה של אפסים ואחדים, הממוצע הוא שיעור האחדים: 38% מהתלמידים התנדבו בתחילת השנה, ו־51.5% בסופה. זה הטריק של משתנה דיכוטומי מקודד 0 ו־1, ונשתמש בו הרבה.
- חשבו את אותם ממוצעים בכל קבוצה בנפרד. מה אפשר לומר, ומה עוד אי אפשר לומר?
בדיקת התשובה
קבוצה vol_pre vol_post ביקורת 34% 36% עקיפה 43% 55% משולבת 39% 64% אפשר לומר שבמדגם, ההתנדבות עלתה הכי הרבה בתוכנית המשולבת, וכמעט לא השתנתה בביקורת. עוד אי אפשר לומר אם ההבדלים גדולים מספיק כדי לא להיות מקריים (את זה נבדוק בפרק 23), וגם לא שהתוכנית גרמה להם: בית הספר והקבוצה הם אותו דבר (פרק 7). באקסל, הדרך הנוחה לחשב ממוצע לכל קבוצה היא טבלת ציר, Pivot Table (פרק 9).
בפרק הבא: סולמות מדידהScale of measurement. למה מותר לחשב ממוצע של גיל, אבל לא של מגדר, ומה עושים עם שאלון של "מסכים" עד "לא מסכים".
מקורות: Tarrasch, R., & Berger, R. (2022). Comparing indirect and combined effects of mindfulness and compassion practice among schoolchildren on inter- and intra-personal abilities. Mindfulness. https://doi.org/10.1007/s12671-022-01955-y · Spence, S. H. (1998). A measure of anxiety symptoms among children. Behaviour Research and Therapy, 36(5), 545–566.